OCD והספקטרום האוטיסטי
ישנה חפיפה משמעותית בין OCD לבין הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD), שכן בשני המקרים עשויים להופיע דפוסים חזרתיים, צורך בסדר ודיוק, ותחושת מצוקה משינויים. עם זאת, ההבדל המרכזי הוא שההתנהגויות הכפייתיות ב-OCD נובעות מחרדה ודחף להפחתת מצוקה, בעוד שב-ASD ההתנהגויות החזרתיות הן לרוב חלק מההרגלים האישיים או אמצעי להרגעה עצמית. הטיפול עשוי לשלב חשיפה ומניעת תגובה (ERP) יחד עם התאמות המותאמות לאנשים עם ASD, כגון שימוש בגישה מבנית וברורה יותר.
OCD והפרעות אישיות
OCD יכול להופיע לצד הפרעות אישיות שונות, כגון הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית (OCPD), הפרעת אישיות גבולית או הפרעת אישיות נמנעת. בעוד ש-OCD מאופיין בחרדה עזה סביב מחשבות טורדניות וניסיונות נואשים להימנע ממנה באמצעות כפייתיות, OCPD מתאפיינת בעיקר בפרפקציוניזם נוקשה ובצורך בשליטה, ללא החרדה האופיינית ל-OCD.
הטיפול ב-OCD כאשר יש גם הפרעת אישיות מורכב יותר וכולל שילוב של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם גישות דינמיות או סכמה-תרפיה בהתאם לצרכי המטופל
OCD והפרעות אכילה
OCD והפרעות אכילה חולקים מנגנונים דומים של עיסוק אובססיבי ושליטה נוקשה בהתנהגויות. אנשים עם הפרעות אכילה, כגון אנורקסיה או בולימיה, עשויים לפתח טקסים סביב אוכל, ספירת קלוריות ובדיקות חוזרות של המשקל, בדומה להתנהגויות כפייתיות ב-OCD.
עם זאת, ב-OCD ההתנהגות הכפייתית נועדה להקל על חרדה כללית, בעוד שבהפרעות אכילה המוקד הוא בדימוי הגוף ובמשקל. הטיפול המשולב מתמקד ב-ERP לצד טיפול המתמקד בקשר לאוכל ולתפיסה העצמית.
OCD והפרעות דחק
OCD והפרעות דחק פוסט-טראומטיות (PTSD) עשויים להתקיים יחד, במיוחד כאשר האירוע הטראומטי הוביל להתפתחות מחשבות טורדניות והתנהגויות כפייתיות. אנשים עם PTSD עשויים לפתח טקסים מתוך ניסיון להשיג תחושת שליטה על האירוע שחוו.
במקרים אלו, חשוב להפריד בין ההימנעויות והכפייתיות של ה-OCD לבין התגובות הטראומטיות, תוך שימוש ב-ERP לצד טיפול ממוקד טראומה כגון EMDR או חשיפה ממושכת (PE)
OCD והפרעות דכאון וחרדה
OCD לרוב מופיע יחד עם הפרעות חרדה נוספות, כמו חרדה מוכללת (GAD) או פוביות שונות, ולעיתים גם עם דיכאון. הדיכאון עשוי להיות תוצאה של התמודדות ממושכת עם ה-OCD, תחושת חוסר שליטה על החיים או ייאוש מחוסר היכולת להשתחרר מהכפייתיות.
הטיפול כולל ERP לצד עבודה על דפוסי חשיבה דיכאוניים ולמידת גמישות קוגניטיבית, ולעיתים גם שילוב של טיפול תרופתי במקרים של דיכאון או חרדה חמורים.
OCD וסכיזופרניה
OCD יכול להתקיים לצד סכיזופרניה או הפרעות פסיכוטיות אחרות, מצב הידוע כ-‘Schizo-OCD’. במקרים אלו, קיימת חפיפה בין מחשבות טורדניות לבין מחשבות דלוזיונליות, ולעיתים קשה להבחין ביניהן. בעוד שב-OCD המטופל מודע לכך שהמחשבות שלו אינן הגיוניות אך מתקשה לשחרר אותן, בסכיזופרניה הדלוזיות נתפסות כמציאות אובייקטיבית.
במצבים מורכבים אלו, יש צורך בגישה טיפולית המשלבת תרופות אנטי-פסיכוטיות יחד עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי המותאם לשתי ההפרעות במקביל.
OCD ודוקוטביות
דווקאות ב-OCD היא תופעה ייחודית בה המטופל מפתח התנגדות אוטומטית לטיפולים ולדרכים המקובלות להפחתת החרדה שלו. אנשים עם Oppositional OCD עשויים להתנגד לעצות טיפוליות, להטיל ספק בכל גישה טיפולית, ואף לאתגר את המטפלים שלהם מתוך צורך בשליטה.
טיפול במקרה כזה דורש עבודה עדינה יותר, תוך יצירת ברית טיפולית חזקה ושימוש בטכניקות של הגברת מוטיבציה (MI) לצד ERP.
OCD והפרעות קשב
OCD והפרעת קשב (ADHD) מתקיימים לעיתים קרובות יחד, אך פועלים בדרכים שונות: בעוד ש-OCD מאופיין בעיסוק אובססיבי במחשבות מסוימות ובצורך בסדר ושליטה, ADHD מתבטא בקשיי קשב, אימפולסיביות ופיזור מחשבתי.
השילוב בין השניים עלול להקשות על אבחון נכון, שכן אנשים עם ADHD עשויים לחוות מחשבות חוזרות בשל קשיי ויסות קשבי, אך ללא הדחף הכפייתי של OCD. הטיפול המשולב עשוי לכלול ERP יחד עם אסטרטגיות לשיפור הקשב, ולעיתים גם טיפול תרופתי מתאים.