אגרנות כפייתית

מהי אגרנות כפייתית?

כבר יותר מעשר שנים שיהודה לא אירח אנשים בביתו. עיתונים, עלוני פרסומות, בקבוקים, תמונות, ספרים, בגדים וחפצים שונים ממלאים כל פינה. את דלת הבית קשה לפתוח, גם הרצפה עמוסה בפריטים. יהודה ישן על חצי מיטה, שכן גם היא נתפסה לטובת שימור החפצים הרבים. כשהוא מתבקש על ידי קרובי משפחתו לפנות את ה'זבל' מהדירה הוא נפגע, מסביר להם שוב ושוב שהחפצים בדירה יקרים עבורו והוא רק צריך לסדר אותם נכון יותר.

אגרנות כפייתית היא קושי מתמשך להיפטר או לתת חפצים, ללא קשר לערכם. אדם הסובל מהפרעה זו חש צורך לשמור חפצים, ועשוי להרגיש מצוקה רבה במקרים בהם נאלץ לזרוק אותם. ברוב המקרים נמצא חפצים הממלאים את חלל הדירה של האדם הסובל מההפרעה, וגורמים להגבלת יכולת השימוש בה. במקרים אלו תופיע מצוקה נפשית ניכרת ופגיעה בתפקודו החברתי והתעסוקתי של האדם.

ישנם שני סוגים עיקריים של הפרעת אגרנות כפייתית. לעיתים האגרנות תתבטא כצורך "למניעת נזק", במצב זה הסובל מההפרעה חושש שזריקת חפצים או השארתם ברחוב עלולים לגרום נזק למישהו ולכן הוא אוסף אותם לביתו.  בדומה לכפייתיות בחשש לפגיעה באחר המופיעה בהפרעה טורדנית כפייתית (OCD), האדם הסובל מאגרנות כפייתית אוסף את החפץ לביתו על מנת להרגיע את המצוקה.  סוג שני של הפרעה זו, היא אגרנות המונעת מפחד ממחסור- האדם הסובל מההפרעה מבקש להרגיש שהבית מלא, ולהימנע מתחושת חוסר ובדידות. ניתן גם לראות מקרים של אגרנות רגשית, כלומר מערכות יחסים שהאדם יוצר עם החפצים. הוא נותן לכל חפץ משמעות רגשית, מה שגורם לקושי רב להיפטר ממנו.

מחקרים מראים כי 2%-5 מכלל האוכלוסייה סובלים מאגרנות כפייתית. ההפרעה קיימת פי 2 אצל גברים ופי 3 בגילאי 55 ומעלה. נמצא כי למעלה מ20% מהסובלים מהפרעה טורדנית כפייתית יסבלו גם מאגרנות כפייתית.

בהפרעת אגרנות כפייתית כמו גם בהפרעה טורדנית כפייתית, קיימים גורמים ביולוגים ותורשתיים משמעותיים אך גורמים אלו יופיעו בתבניות קוגניטיבית, למשל כקושי בקבלת החלטות, צורך בתחושת וודאות, קושי בלשאת ספקות, אחריות יתר, צורך בשליטה ועוד. עיוותי חשיבה אלו יהיו הבסיס לעבודה הקוגניטיבית עם הפרעה זו. בחלק מהמקרים, בנוסף לטיפול, תידרש עבודה אינטנסיבית וליווי צמוד בניקוי הבית, ולפעמים אף להתערבות של לשכת הרווחה בתחום המגורים וההיגיינה.